להתגבר על הבדידות בגיל השלישי: דרכים מעשיות לבנות קשרים חדשים
בדידות משפיעה על הבריאות לא פחות מהרגלים מזיקים. רעיונות מעשיים לחיזוק קשרים, מהתנדבות ועד לימודים, וגם מה המשפחה יכולה לעשות.
יציאה לפנסיה, ילדים שעברו לגור רחוק, אובדן של בן או בת זוג, חברים שהבריאות שלהם כבר לא מאפשרת להיפגש: הסיבות לבדידות בגיל השלישי רבות ומגוונות. הבדידות אינה רק תחושה לא נעימה. אנשי מקצוע בתחום הבריאות מתייחסים אליה כגורם שמשפיע על הבריאות הגופנית והנפשית, על השינה, על התיאבון ועל המוטיבציה לשמור על עצמנו. הנה כמה דרכים מעשיות לשבור את המעגל ולבנות קשרים חדשים, בכל גיל.
להכיר בבדידות ולדבר עליה
הצעד הראשון הוא אולי הקשה ביותר: להודות שיש בעיה. רבים מבני הגיל השלישי מתביישים לומר שהם מרגישים לבד, כי הם לא רוצים להכביד על הילדים או להיראות חלשים. אבל בדידות איננה כישלון אישי, והיא נפוצה הרבה יותר ממה שנדמה.
שיחה פתוחה עם בן משפחה, חבר או רופא המשפחה יכולה לפתוח דלתות. לפעמים מספיק לומר בקול ״אני מרגיש שאני מבלה יותר מדי זמן לבד״ כדי שמישהו יציע פתרון. ואם הבדידות מלווה בעצב מתמשך, בחוסר עניין בדברים שפעם שימחו או בקשיי שינה, חשוב לפנות לרופא או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש.
מסגרות קהילתיות שמחכות לכם
כמעט בכל עיר ויישוב בישראל פועלים מועדונים לגיל השלישי, מרכזי יום ומתנ״סים עם תוכניות ייעודיות. הפעילות מגוונת מאוד: חוגי ציור ומלאכת יד, מקהלות, הרצאות, טיולים מאורגנים, ריקודי עם ושיעורי התעמלות. היתרון הגדול הוא שהמפגש קבוע, ולכן החברויות נבנות באופן טבעי מפגישה לפגישה.
גם בתי כנסת, מרכזי תרבות, ספריות ועמותות שונות מקיימים פעילויות פתוחות. שווה להתקשר למחלקת הרווחה או לאגף לאזרחים ותיקים ברשות המקומית ולבקש רשימה של כל המסגרות באזור. לפעמים מתברר שיש פעילות מעניינת במרחק הליכה מהבית.
התנדבות: לתת ולקבל
התנדבות היא אחת הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם בדידות. היא מעניקה תחושת משמעות, מסגרת שבועית קבועה וקשר עם אנשים בכל הגילים. אזרחים ותיקים מביאים איתם ניסיון חיים, סבלנות וידע מקצועי שארגונים רבים זקוקים להם.
האפשרויות רחבות: עזרה לתלמידים בקריאה ובחשבון, ליווי חולים בבתי חולים, עבודה בבנק מזון, הדרכה במוזיאון, ייעוץ לעסקים קטנים מתוך ניסיון מקצועי או סריגה לתינוקות בפגייה. כדאי לבחור תחום שמעניין אתכם באמת, ולהתחיל בהיקף קטן של כמה שעות בשבוע.
ללמוד משהו חדש
למידה בגיל מבוגר משלבת בין אתגר אינטלקטואלי למפגש חברתי. אוניברסיטאות ומכללות רבות מפעילות תוכניות לגיל השלישי, עם הרצאות בהיסטוריה, באמנות, במדע ובפילוסופיה. יש גם קורסים לשפות, לצילום, למחשבים ולכתיבה יוצרת.
המפגש סביב תחום עניין משותף יוצר שיחה טבעית, והחברויות שנוצרות בכיתה ממשיכות לא פעם גם אל בית הקפה שאחרי השיעור. למי שמתקשה לצאת מהבית, קיימים גם קורסים מקוונים, ובחלקם יש קבוצות דיון שמאפשרות להכיר את שאר המשתתפים.
שימוש חכם בטכנולוגיה
שיחות וידאו, קבוצות וואטסאפ משפחתיות ורשתות חברתיות אינן תחליף למפגש פנים אל פנים, אבל הן יכולות לשמור על קשר רציף עם ילדים, נכדים וחברים שגרים רחוק. שיחת וידאו שבועית קבועה עם הנכדים, שבה הם מספרים מה עשו בבית הספר, יכולה להפוך לרגע המרכזי של השבוע.
כדי שזה יעבוד, צריך להרגיש בנוח עם הכלים. כדאי לבקש מבן משפחה ללמד שלב אחר שלב, או להצטרף לחוג טכנולוגיה במרכז הקהילתי. כמה שעות לימוד יכולות לפתוח עולם שלם של קשרים.
מה המשפחה והסביבה יכולות לעשות
לבני המשפחה תפקיד חשוב. שיחת טלפון קבועה, ארוחת שישי משותפת או הזמנה להצטרף לסידורים פשוטים מעבירות מסר של שייכות. חשוב גם לעודד את ההורה המבוגר להשתתף בפעילויות מחוץ לבית, ולפעמים להצטרף אליו לפגישה הראשונה במועדון כדי להקל על הכניסה.
גם שכנים יכולים לעשות הבדל. דפיקה בדלת לשאול מה שלומו של השכן המבוגר, הצעה לקנות משהו מהסופר או הזמנה לקפה בחג, הם מעשים קטנים עם השפעה גדולה. קהילה טובה נמדדת בדיוק ברגעים האלה.
חיית מחמד כחברה
לא מעט אזרחים ותיקים מגלים שאימוץ כלב או חתול שינה את חייהם. חיית מחמד מעניקה חברה קבועה, שגרה יומית ותחושה שמישהו זקוק לכם. כלב, במיוחד, מוציא את הבעלים שלו להליכות קבועות, ואלה הופכות כמעט תמיד להזדמנות לשיחה עם שכנים ובעלי כלבים אחרים בגינה הציבורית.
לפני האימוץ חשוב לחשוב בכנות על היכולת הפיזית והכלכלית לטפל בחיה לאורך זמן, ועל מי יעזור במקרה של אשפוז או נסיעה. מי שלא בטוח יכול להתחיל באומנה זמנית דרך עמותה, או בהתנדבות בכלביה, ולבדוק אם זה מתאים לו.
לשמור על קשרים ותיקים
לצד יצירת קשרים חדשים, כדאי להשקיע גם בקשרים הקיימים. חברים מהעבודה, מהצבא או מהשכונה הישנה הם לא פעם אנשים שמחכים לטלפון בדיוק כמוכם. אפשר לקבוע מפגש קבוע פעם בחודש בבית קפה, ליזום שיחת טלפון ביום הולדת או לארגן מפגש מחזור.
קבוצות קטנות של חברים ותיקים יכולות גם לארגן יחד פעילות משותפת, כמו הליכה שבועית, משחק קלפים או צפייה בסרט. היוזמה לא חייבת לבוא מהצד השני. מי שמרים את הטלפון ראשון מגלה לרוב שהשמחה הדדית, ושגם הצד השני חיכה לשיחה הזו.
ולבסוף, כדאי לזכור שגם מפגשים קצרים ויומיומיים נחשבים. שיחה עם המוכר במכולת, ברכת בוקר טוב לשכן או כמה מילים עם אנשים בתור לקופת החולים יוצרים תחושה של חיבור לסביבה. מי שמקפיד לצאת מהבית כל יום, גם לסידור קטן, מרגיש פחות מנותק.
לסיכום, הבדידות בגיל השלישי היא אתגר אמיתי, אבל יש לה פתרונות. מסגרות קהילתיות, התנדבות, לימודים, שימוש בטכנולוגיה וקשר קבוע עם המשפחה, כל אלה יכולים להחזיר תחושת שייכות ומשמעות. הצעד הראשון אולי קשה, אבל לרוב הוא גם המשתלם ביותר.
